שוק העבדים בזנזיבר

שוק העבדים בזנזיבר - מה צריך לדעת?

זנזיבר היא אחד היעדים היפים והשלווים ביותר בעולם. זהו מקום נפלא לחופשה נטולת כל דאגות, בסביבת מקומיים חייכנים ואדיבים. 

אבל למעשה, לא תמיד זה היה כך. בעבר (הלא כל כך רחוק), האי זנזיבר היה התגשמות כל הסיוטים מבחינת אפריקאים רבים. 

ההגעה אל זנזיבר סימנה עבורם את סוף חייהם החופשיים, ותחילת חייהם כעבדים נרצעים. זנזיבר, שאיננה מתגאה בעברה המכוער הזה, משמרת עד היום את המבנים בהם שהו העבדים.

שוק העבדים של סטון טאון

שוק העבדים של סטון טאון היה אחד משווקי העבדים הפעילים ביותר בעולם. דמיינו לכם שוק, לכל דבר ועניין, ממש כמו שוק הכרמל או שוק מחנה יהודה, בו הסוחרים צועקים ומכריזים על מרכולתם לכל המעוניין בה. 

שוק העבדים של זנזיבר היה בדיוק אותו הדבר – רק עם בני אדם בתור סחורה. מדי שנה, נמכרו בשוק העבדים של סטון טאון מעל 50 אלף עבדים. רובם הגיעו אל המזרח הרחוק, ומקצתם אל אירופה או ארה”ב.

האנשים אשר נמכרו בשוק העבדים היו אפריקאים מהיבשת, שנחטפו באכזריות ואלימות לצורך זה. סוחרי העבדים היו עוגנים באחד מחופי אפריקה, ומתחילים במסעם אל עומק היבשת. 

לעיתים, הם חטפו בעצמם את המקומיים שהזדמנו בדרכם. במקרים אחרים, הסוחרים הגבירו במכוון סכסוכים פנימיים בין שבטים אפריקאים שונים, ושכנעו את אחד מראשי השבטים לחטוף את בני השבט השכן לו. 

לאחר ש”העבודה השחורה” בוצעה בידיים של אחר, הסוחרים היו קונים את החטופים בעבור תירס, בדים שונים או אפילו חרוזים.

מהבית אל השוק בזנזיבר

לאחר החטיפה, החטופים היו מובלים חזרה אל חופי אפריקה – בדרך אל סטון טאון. לא נפרט על הדרך האיומה והנוראית שעבדו האפריקאים האומללים.

 אבל בהחלט ניתן לשער לאיזה יחס לא אנושי הם זכו מסוחרי העבדים – שלא ראו בהם בני אדם, אלא כסף מהלך. 

רבים מהחטופים לא שרדו את ההליכה הממושכת בתנאים הקשים, ומתו בדרכם הכפויה אל החוף. השיירה השאירה בכל הפעמים שובל גופות אחריה.

אחרי ההגעה לחוף, הועלו החטופים לסירות דאו זנזיבריות מסורתיות. מצמרר לחשוב כי הסירות המגולפות והמקסימות הללו שימשו עבור שימוש כה נוראי, אבל אלה הן העובדות ההיסטוריות. 

גם את המסע – הקצר יחסית – מאפריקה אל זנזיבר, רבים מהחטופים לא שרדו. מי שהיה נראה חולה אפילו הושלך למים, שם מצא את מותו בטביעה.

המכירה בשוק העבדים בזנזיבר

עם ההגעה לזנזיבר, לחטופים למעשה לא נותרה כל תקווה. זנזיבר היא אי. כלומר, אפילו אם החטוף יצליח לברוח מידי חוטפיו – לאן הוא יברח? 

מאחר ולחטופים לא היו סירות והם לא ידעו לשחות, לא הייתה להם כל אפשרות לצאת מתחומי האי או למצוא מסתור אחר. 

בשוק, העבדים הוחזקו בתנאים קטנטנים ובצפיפות אל-אנושית, ללא מזון וללא שמש, כשהם כבולים בצווארם ובידיהם אל הקיר. 

עבד ששרד שלושה ימים ללא מזון או מים היה נחשב לעבד יקר יותר, ולכן – לסוחרי העבדים היה תמריץ להחזיק את החטופים בתנאים אלה.

שוק העבדים בסטון טאון היה פעיל עד שלב מאוחר יחסית, עד שנת 1873. בשנה זו הוצאה העבדות מחוץ לחוק בזנזיבר. 

למרות זאת, הסחר הלא חוקי בעבדים נמשך עד שנת 1907. העבדות הוצאה מחוץ לחוק בזכותו של החוקר הבריטי דיוויד ליווינגסטון, אחת הדמויות המוכרות והאהובות ביותר בזנזיבר עד היום. 

ליווינגסטון הזדעזע עד עמקי נשמתו מרעיון העבדות כשהגיע לזנזיבר, והחל לפעול במלוא המרץ על מנת לאסור על המשך הפעילות הלא אנושית הזאת. 

בלחץ המנדט הבריטי, השליטים המקומיים אכן הביאו להפסקת המסחר בבני אדם תוך זמן קצר.

שוק העבדים בזנזיבר כיום

במקום בו פעל שוק העבדים קיימת היום כנסייה אנגליקנית, וסביבה – עדיין קיים שוק תוסס ופעיל. בשוק נמכרים היום דברי מאכל ומזכרות, ולא בני אדם, אולם המקום שמר על אופיו המסחרי. 

התאים בהם הוחזקו העבדים נשמרו עד היום, וניתן לבקר בהם. זהירות, הביקור מצמרר למדי. במקום הוקמה אנדרטה, לזכר כל העבדים אשר נמכרו או מצאו את מותם בדרך למכירה בשוק.

במקרים רבים, טיול בסטון טאון יכלול גם ביקור בשוק העבדים. זוהי פיסת היסטוריה חשובה מאין כמוה, ועל אף היותה לא נעימה בעליל – יש לה חשיבות.

שאלות נפוצות בנוגע לשוק העבדים בזנזיבר

התשובה לכך מורכבת, ותלויה מאוד בילדים. עם ילדים קטנים מאוד, לא כדאי לבקר במקום. עם ילדים גדולים יותר, או ילדים סקרנים שמתעניינים בהיסטוריה באופן כללי, ניתן להגיע למקום. עם זאת, חשוב לחשוב מראש מה מספרים להם וכיצד. בכל זאת, מדובר בסיפור קשה מאוד לשמיעה.

טיולים מאורגנים המסיירים בסטון טאון יגיעו פעמים רבות לשוק העבדים. היתרון של הטיול הזה הוא בהיותו מודרך. המדריך המקומי יוכל לספר סיפורים מרתקים על ההיסטוריה של המקום, על האופן בו הופסקה העבדות ועל סיפוריהם של העבדים אשר נמכרו במקום.

לכל מי שמתעניין בהיסטוריה, ואיננו נרתע ממקומות בעלי סיפורים קשים ומצמררים לשמיעה.

חוויה בזנזיבר מתחילה כאן

שינוי גודל גופנים
ניגודיות