7 ימים ספארי בטנזניה

לקבלת ייעוץ בתכנון החופשה בזנזיבר ללא עלות השאירו פרטים👇

// טנזניה.
מה יש להגיד על המקום הזה? אני חושבת שאם חשבון הבנק שלי היה מאפשר, לא הייתי חוזרת. הייתי נשארת לגור בנגורוגורו ולוקחת בחשבון שאולי לא אשרוד שם בשרשרת המזון אבל לפחות אחווה את הימים המעניינים ביותר בחיי. רגע לפני שאני מתחילה לשתף בפרטים קטנים מהיום יום, אני חייבת לפרוס שטיח אדום ולהוציא גם את התופים למדריך שלנו, שלמעשה היה אישיות מרתקת ברמות שאני לא יכולה להסביר והיה לו חלק משמעותי בהרבה מהבחירות Hans Genda. אדם מרתק ומעניין, אנגלית ברמה מדהימה, עם ידע שגם אם הייתי רוצה להעביר אליי כנראה שהיה נגמר לי הכרטיס זיכרון. מלבד העובדה שיש לו עיני נץ ואינטואציה מדהימה לאן לפנות, הרגשנו פתוח לנהל שיחות מהבוקר עד הלילה על התרבות, החיים, הפערים מול המערביות על המשפחה שלו ועל הדרך שבו עבר מלהיות מהילדים שמבקשים כסף על הכביש למדריך סופק מקצועי מיוחד ומצליח בטבע. יש לו סבלנות מטורפת (בטוחה שכמות השאלות ששאלתי התעלתה על סך השאלות שנשאל בכל 12 שנות הקריירה שלו) ואני ממליצה בחום.
את היום הראשון אחרי שנחתנו העברנו בארושה, וישנו במקום שנקרא POINT ZONE. סביר וסוגר את הפינה של הלילה. ארושה הייתה קצת פחות ידודית אז לא התעקשנו על להסתובב בה. למי שיש את האפשרות להתחיל להתקדם לכיוון השמורות ולישון כבר שם, אישית הייתי ממליצה.
.
// יום מספר 1: שמורת הטרנגירי. השמורה של הפילים. מקום יפיפה עוצר נשימה בכמה שהוא ירוק (לפחות בעונה שבה אנחנו היינו, מרץ) לכל מקום אליו פונים יש פשוט להקות פילים גדולות ומרשימות שממש שמחות לדגמן מטווח 0.
לינה- אחרי המלצה של האנס ששמע שאחנו למעשה בירח דבש, הגענו למקום שווה זה לא מילה שנקרא MARAMBOI. לודגים צמודים לאגם המניארה, בריכה שיושבת על השמורה (ללא גדר) עם ג'ירפות זברות וגנואים שגם נהנו ממזג האוויר יחד איתנו.
האנשים שם היו מקסימים היחס מדהים, החדרים ענקיים. לגמרי מקום להתפנק בו כמו שצריך ולהרגיש בגן עדן (במיוחד רגע לפני חודש שכולו בסימן אוהלים)
.
// יום מספר 2: סרנגטי. אמא אדמה, עולם החתולים. מקום עם אווירה ואנרגיות שלא חוויתי. המתח באוויר בין החיות עובר ממש החוצה. מה לא ראינו. באמת שהכל, התמונות גם יספרו. אריות, גורי אריות, נמרים, ג'ירפות, גופות ל ג'ירפות, אריות, אריות, ועוד קצת אריות, פילים, צבועים, גורי צבועים, ציפורים, חרקים, צ'יטה צדה אנטילופה (לא הלך לה) אריה צעיר צד פומבה (הלך לו) ובקיצור, הטבע שם פשוט גדול חי וקיים, החיות מרגישות בבית, ובני אדם הם החוליה החלשה. ממליצה מאוד להגיע לסנרגטי ולתכנן את זה כך שיש יום אחד מלא שבו קמים בשמורה והולכים לישון בשמורה. היציאה המוקדמת והעובדה שלא ממהרים להתקדם ליעד הבא מביאה איתה שפע של דברים מעניינים לראות.
את הימים בסרנגטי העברנו ב אוהלי לוקסורי מגניבים ומעולים, היה חוויה טובה ומגניבה עם נוף מדהים של שקיעה. SERENGETI HARRITAGE TENTED CAMPS
// יום מספר 5: נגורונגורו. אמאלה. אמאל'ה ואבא'לה.
המכתש המפורסם שם, שנוצר מאיזה הר געש ויצר מקום קטן אך שוקק חיים, יפיפה ומלא בעניין. התמזל מזלנו ובגדול, וראינו להקת לביאות עם איזה 8 גורים קטנטנים שהחליטו שכיף לשכב ליד הג'יפ שלנו ממש ממש קרוב לדלת של הג'יפ. כל כך קרוב ששקלתי להבריח אחד לתוך הרכב אבל האמא שלו שמרה על קשר עין וגרמה לי לרגע להרגיש כמו אפרופו מתובל אז ויתרתי. החלק של המזל היה שהם בדיוק קמו משינה, והיו רעבות והבאפלו המסכן (באמת מסכן, בכיתי אחר כך הרבה זמן) גם רצה לבוא להגיד לנו שלום ואז נהיה שישו ושימחו. ראינו את הציד מהרגע שהן סוגרות עליו, מתקרבות מתקשרת בדממת אלחוט בינן לבין עצמן, עד הרגע שקפצו עליו והורידו אותו לקרקע. (סליחה על התמונות הקשות, אני חצי בכיתי וחצי הכרחתי את עצמי לצלם, חסכתי את הוידאו שבו הוא צורח ומבקש מחילה, ואני גם יחד איתו) עוד ציון לשבח להאנס נכנס כאן. אם לא קישורי הנהיגה המופלאים שלו והיכולת לזהות את הצעד הבא כנראה שלא היינו רואים את זה. היינו גם הג'יפ היחיד שם, לא הרבה ניסו והצליחו להגיע לחלק הבוצי הזה במכתש. באופן אישי רציתי לבוא למחרת לראות מה קרה שם ומה נשאר מהבאפלו, אבל אז הבנתי שכניסה ללזוג עולה 500 דולר, ולכן נאלצתי להסתפק בעבר ולהתקדם אל העתיד.
.
// יום מספר 6: שבטים אטוגה ובושמנז.
חששתי מזה מאוד, לא הייתי בטוחה שאחרי האדרנלין בשמורות היום הרגוע הזה יחזיק אותי, אבל האנס אמר והאנס יודע. היה מעניין מאוד, חוויה אותנטית ולא מסחרית. הגענו לשבט אמיתי שחי כמו האדם הקדמון. זה לא היה משחק, ולא הצגה, לא הרגשנו שהם עומדים לעשות לנו הופעה ואנחנו השופטים. השתלבנו שם, שאלנו שאלות, ראינו צפינו הבנו והמשכנו. הם היו מקסימים ונעימים, קיבלו אותנו יחסית באהבה. גם הבושמנס וגם האטוגה. חלק הדליקו איתנו אש, חלק הראו לנו איך טוחנים תירס, קניננו קצת ממתקים וסוכריות לילדים וחילקנו במקום לחלק טיפים, וזה היה שווה עבורם עולם ומלואו.
.
// יום מספר 7: לייק מניארה. יפה מקסים וחמוד, האהבה שיש לי בלב לעולם החי גורמת לי להיות לא שבעה מהחוויה הזו לעולם, אבל אני כן מבינה למה יש אנשים שאחרי שבוע בשאר השמורות לא בהכרח מצאו שם הרבה עניין. היה כיף, אם יש לכם את העוד יום הזה להעביר שם אז לכו על זה, אם זמנכם קצוב תוותרו על זה ותהיו עוד יום בסרנגטי או משהו.
זה לא היה בתוכנית, והיינו מכאן אמורים לחזור לעוד לילה בארושה, אבל אחרי החוויה הראשונית שלנו שם החלטנו ספונטנית באותו רגע לחזור שוב למקום המטריף של המרמבוי ולהעביר שם את הזמן ביופי הזה עד לטיסה שלנו. משם למחרת יצאנו ישר לשדה, נסיעה של איזה 3 שעות, אבל היא עם האנס אז כרגיל היא הייתה מעניינת מאוד.
אהבת? דרג!

לקבלת ייעוץ בתכנון החופשה בזנזיבר ללא עלות השאירו פרטים👇

לחזור למשהו ספציפי?

חוויה בזנזיבר מתחילה כאן

כבר הצטרפת לקבוצת הפייסבוק שלנו?

הצטרפו לקבוצת המטיילים שלנו בפייסבוק ותקבלו המון טיפים, המלצות ומידע חשוב על זנזיבר!