פארק שמורת סרנגטי

זנזיבר היא אחד היעדים החמים ביותר בשנים האחרונות לחופשות חלומיות עבור ישראלים. יותר ויותר תיירים ישראלים בוחרים לטוס לאי האפריקאי היפה והקסום הזה, לשתות קוקטיילים מרעננים על החוף ולבקר בחופי הים מהיפים ביותר בעולם. אבל לזנזיבר יש עוד מה להציע, מעצם היותה ממוקמת באפריקה: חווית טבע אותנטית ומסעירה, ממש במרחק נגיעה מהאוקיינוס החמים והמדהים.

תוכן עניינים

שמורת הטבע סרנגטי

שמורת הטבע סרנגטי היא השמורה השנייה בגודלה בשטחי טנזניה – שידועה בשמורות הטבע העצומות והנפלאות שלה. השמורה כולה מתחלקת על פני שתי מדינות שונות – טנזניה וקניה. למרות שהשמורה היא מאוחדת, לא ניתן לבצע מעבר גבול בתוך שטחי השמורה. כלומר, מי שנכנס לשמורה משטחי טנזניה, מחויב להישאר על אדמת טנזניה לאורך כל הביקור. על אף שבעלי החיים מוזמנים לעבור לשטחי קניה בכל עת שיחפצו, בני האדם מוגבלים בכך.

שמורת הטבע סרנגטי היא שמורה רחבת ידיים, וגדולה עולה על 14,700 קמ”ר. אם לדבר במונחים שמוכרים לנו יותר, שטחה הוא כמו שני שליש ממדינת ישראל. זהו שטח עצום לשמורה, ללא ספק. בתוך השמורה חיים מגוון עצום של בעלי חיים, גם מבחינת העושר של סוגי המינים השונים וגם מבחינת כמות הפרטים מכל סוג. בשטחי השמורה אפשר למצוא גנו, צבאים, זברות, ג’ירפות, תנינים, היפופוטמים, פילים, אריות, צ’יטות, נמרים, צבועים, נשרים, קרנפים ועוד. מלבד כל אלה, חיות בשמורה מעל 500 סוגים שונים של ציפורים. חלק מהציפורים הן נודדות, ומגיעות אל השמורה רק בחודשים מסוימים בשנה, וחלק אחר מתגוררות בדרך קבע בשמורה לאורך כל השנה.

השמורה הוכרזה כשמורת טבע לראשונה בשנת 1950, במטרה להגן על החי והצומח בה. למרבה הצער, בשל ההכרזה על השטח כעל שמורה שבה אסור לבני אדם להתגורר, נאלצו אנשי שבט המסאי אשר התגוררו במקום לאורך מאות שנים לעקור מביתם. אנשי השבט, ששומרים עד היום על מנהגיהם השבטיים ועל אורחות חייהם המסורתיים, הועברו לשטחים אחרים – ובעצם נעקרו מביתם. שמה של השמורה אומרת, במקור ובשפת השבט, “הערבות האינסופיות” – בשל גודלה המדהים של השמורה.

אזורים מגוונים בשמורה אחת יפה

שמורת סרנגטי הטנזנית מורכבת מאזורים שונים ונפרדים זה מזה, המהווים בתי גידול שונים. במישורי הסרנגטי שבדרום השמורה ניתן למצוא בעיקר כרי דשא אינסופיים. המסדרון המערבי הוא אזור ביצתי, בו זורם נהר הגרומטי אשר מספק מים לסביבה כולה. צפונה יותר, בגבול בין טנזניה לקניה, ממוקמים יערות על אזור עשיר בגבעות.

שמורת סרנגטי היא אחד המקומות היחידים בעולם בהם ניתן לצפות בנדידה הגדולה. הנדידה הגדולה היא נדידה ענקית של המוני פרסתנים (בעלי חיים המפריסים פרסה, כמו הגנו), שנעים כולם ביחד במיליוניהם לאותו הכיוון. הנדידה הגדולה מתרחשת בטורים עורפיים ומדהימים, שנמתחים עד אינסוף. בפועל, העדרים נעים על פי עונות השנה בחיפוש אחר מים ואוכל, ואזור המתאים להמלטת הגורים. הנדידה כוללת מעבר באזורים מסוכנים, ולא כל בעלי החיים שיצאו אליה ישרדו אותה. על אף שחלק ניכר מאזור הנדידה הוא בתוך השמורה עצמה, חלקים אחרים יוצאים אל שטחי קניה או אזורים אחרים. בשמורה, ניתן לצפות בנדידה הגדולה בין החודשים דצמבר עד מאי.

גם הביקור בפברואר הוא מומלץ מאוד. חודש פברואר, בסוף החורף ובתחילת האביב, הוא עונת ההמלטות בשמורה. בעונה זו, השמורה רוחשת פעילות מוגברת במיוחד: כל העדרים מרוכזים באזורים הפוריים, המתאימים להמלטות. הטורפים, מנגד, מודעים היטב לחולשתם של הפרסתנים בעונה זו, ומנצלים כל הזדמנות על מנת להתקרב אליהם ולתקוף אותם. ביקור בשמורה בתקופת פברואר מבטיחה חוויה מדהימה במיוחד.

איפה ישנים ואיפה אוכלים?

קיימות מגוון אפשרויות לינה בשמורת סרנגטי, אבל חשוב לקחת בחשבון מראש שגם המגוון הקיים הוא די מצומצם. מאחר ומדובר בשמורה, אין כאן לא מלונות ולא בתי הארחה, והתחרות דלה ביותר. הפארק נועד לרווחת בעלי החיים והטבע, ולא לרווחת בני האדם. למרות שאפשר למצוא במקום מנעד רחב של אפשרויות לינה – מהפשוטות ביותר ועד המפנקות ביותר – אין מה לצפות למגוון בתי הארחה שונים שניתן לבחור ביניהם.

הלינה בשמורה יכולה להיות או באתר קמפינג, או בלודג’ מוסדר. הקמפינג הוא כמובן האפשרות הזולה ביותר. עם זאת, חלק מאתרי הקמפינג אינם כוללים שירותים ומקלחות – משהו שחשוב מאוד לקחת בחשבון. אפשרות הלינה בלודג’ היא כמובן נוחה יותר, ובורגנית יותר. קיימים לודג’ים פשוטים, וקיימים לודג’ים מפוארים ומפנקים שדומים יותר למלונות יוקרה ופאר.

השהייה בשמורה איננה עסק זול. אתר הקמפינג יכול לעלות כ40 דולר ללילה, גם במקרים בהם הוא לא כולל שירותים ומקלחות. לודג’ פשוט יכול לעלות בערך 120 דולר לחדר ללילה אחד. הלודג’ים המפנקים מתחילים במחירים של 250 דולר, ויכולים להגיע גם עד 750 דולר ללילה – תלוי כמה רוצים להתפנק. המחירים הללו כוללים, ברוב המקרים, כלכלה מלאה. בכל שטחי השמורה לא ניתן לקנות או להשיג אוכל, ולכן חשוב לבחור במקום לינה המספק את כל הארוחות ואת השתייה. גם על עצם השהייה בשמורה יש לשלם תשלום יומי – אשר מוקדש כולו לשימור החי והצומח.

איך מגיעים ולכמה זמן?

שמורת סרנגטי היא שמורה מרוחקת, ומעט קשה להגיע אליה. ניתן להגיע אל השמורה בטיסת פנים, אולם יש לדאוג לאיסוף משדה התעופה אל שטחי השמורה עם נהג מקומי צמוד. ניתן להגיע ברכב אל שטחי השמורה, בנסיעה ממושכת למדי שאותה מכירים רק המקומיים. אין שבילים מסומנים ואין אנשים שאפשר לשאול בדרך. אל תקחו סיכון וחובה לקחת מדריך בקבוצה או מדריך פרטי.

מסיבה זו, לא מומלץ להגיע לביקור קצר בשמורה. ביקור של יום אחד, למשל, ללא לינה, ישאיר לכם מעט מאוד זמן ליהנות מהיופי הפראי של אפריקה. רק תגיעו – וכבר תאלצו ללכת. לכן, כדאי לשריין עבור השמורה 3-5 ימים, לכל הפחות. ניתן כמובן לשהות במקום זמן רב יותר.

שאלות ותשובות בנוגע לסרנגטי בטנזניה

שמורת סרנגטי היא אחת השמורות העשירות ביותר בכל העולם, מבחינת החי והצומח החיים בה. את המראות שתראו כאן, ממש אי אפשר לראות בשום מקום אחר על פני הגלובוס.

זה לא כל כך משנה. בכל עונה יש בשמורה המדהימה הזאת מה לראות, לכל עונה יש את ההתרחשויות הנפלאות שלה. כדאי לברר מראש איזה פעילות הכי מעניינת אתכם (עונת הנדידה, עונת ההמלטות וכו’), ולתכנן את הביקור בשמורה בהתאם.

מומלץ מאוד להגיע עם ילדים. איזה ילד לא ירצה לראות פיל, היפופוטם, אריה, ג’ירפה, קוף, צ’יטה וקרנף? החי והטבע בשמורה יכולים להיות חוויה מדהימה עבור הילדים.

הסרנגטי הינו הפארק הלאומי ה-2 בגודלו בטנזניה אך הוא שטח עצום שגולש ל-3 מדינות שונות. אך זה לא מה שפרסם אותו כל כך. העובדה שהסרנגטי הוא כל כך מפורסם זה בגלל “הנדידה” הגדולה של מיליוני בעלי חיים מכיוון שמורת הסרנגטי בטנזניה לכיוון שמרת המסאי מארה שנמצאת בקניה.
החיות נודדות כי האוכל (עשבים וצמחייה) מתחילים להגמר ומזג האוויר מתחיל להשתנות ולכן הם נודדים לכיוון אחר, כתוצאה מכך, הם צריכים לעבור נהר שמפריד בין השמורות. במעבר החצייה של הנהר ממתינים תנינים שאורבים לבעלי החיים (בעיקר גנו) שחוצים את הנהר והמחזה מרהיב.
כמו כן, הסרנגטי כל כך מפורסמת כי יש עולם חי שלם ועשיר עם מגוון רחב של סוגים וזנים.

ממש לא! לא מדובר על טיול רגלי. כל הטיול מתבצע ברכב ג’יפ מקומי עם מדריך צמוד – בין אם בקבוצה עם מס’ אנשים או בין אם מדריך פרטי. אך אסור בשום פנים ואופן לרדת מהרכב בזמן נסיעה בשמורה. מותר לרדת למטרת עשיית צרכים, אוכל או לינה בלודג’.

הגעה מהסרנגטי לזנזיבר היא על ידי מטוס זעיר, של 12 מקומות שממריא מתוך השמורה (זה לא באמת שדה תעופה אלא רק כביש עפר שעליו נוחתים וממריאים..חוויה מדהימה! ההמראה מהסרנגטי מדהימה כי בדיוק 10 שניות אחרי שממריאים רואים את השבר הסורי אפריקאי מלמעלה וזה מחזה מדהים! הטיסה מסרנגטי לזנזיבר כוללת 3 עצירות ב-3 שדות תעופה שונים, כולל המתנה וביצוע בידוק בטחוני קצר בשדה תעופה אחד. כל התהליך מהיציאה מהסרנגטי עד להגעה לזנזיבר לוקח כחצי יום.

חוויה בזנזיבר מתחילה כאן

שינוי גודל גופנים
ניגודיות